אומן אומן ראש השנה: ימי החג עברו על עשרות אלפי האנשים שהגיעו לאומן בהתעלות יתרה, לאחר הדרכים הקשות ומסירות הנפש להגיע לצדיק.

ארבעים ושישה אלף איש עשו את הדרכים המפרכות לעיר אומן שבאוקראינה מישראל, מארצות הברית, מאנגליה, מצרפת, ומכל קצוות תבל על מנת לזכות להשתתף בקיבוץ הקדוש סמוך לציונו של רבי נחמן מברסלב באומן.

האלפים הגיעו מהמדינות הסמוכות לאוקראינה בדרכים שונות, שעות על גבי שעות, בכבישים לא כבישים כדי להיות חלק מהקיבוץ הקדוש.

כמידי שנה בערב ראש השנה כולם התקבצו בציון וברחובות הסמוכים לאמירת התיקון הכללי העולמי ברוב עם, כאשר לאחר מכן ניתן היה לגשת להשתטח על הציון בסרט נע.

בימי החג התקיים המניין המרכזי ב'קלויז' המיתולוגי, כאשר היכל התפילה והגלריות היו מלאים עד אפס מקום. בכל רחבי אומן התקיימו מניינים נוספים בכל הנוסחים איש איש כמנהגו קהילה וקהילה כמנהגה.

אולמות ההכנסת אורחים המרכזיים של הנגיד לואי שיינר היו מלאים עד אפס מקום. כמו כן התקיימו עוד הכנסות אורחים רבות, של הנגיד יחיאל מיכל פדר ועוד רבים וטובים שהיו מלאים מפה לפה.

כאחד שחווה את הקיבוץ, כולם הרגישו את זה שהשנה הקיבוץ הקדוש חזר לימיו הטובים של לפני הקורונה והמלחמה בהם היו פחות אנשים. כל מקום ברחוב בציון בבתי המדרש היה עמוס בכל שעה ביום מלבד שעות העוצר בין 00:00 ל 04:00.

עקב כך שראש השנה חל בשבת ביום בראשון התקבצו אלפי חסידים לשמועו דברי תורה וחסידות משפיעי ברסלב בעת רעווא דרעווין.

ביום השני ירדו האלפים לנהר שזורם למרגלות רחוב הציון לאמירת התשליך כאשר כל סביבות הנהר נצבעו לבן מבגדי הימים הנוראים של החסידים.

המלחמה עליה מדובר רבות כלל לא הורגשה באזור העיר אומן מלבד אזעקה אחת שפילחה את האוויר בבוקר היום הראשון של ראש השנה, שגם היא לא ממש הורגשה.

עם סיום החג החלו ההמונים לנהור לכיוון שדות התעופה ברחבי מזרח אירופה על מנת לחזור למקומות מושבותם לאחר ימי חג מרוממים ונעלים.